השורשים הקלייניאנים של ויניקוט ומאמריו הראשונים

ב-1962, בהרצאה בפני קנדידטים, סיפר ויניקוט על רגע משמעותי בחייו, רגע בו "פרץ האנליטיקאי שלי לחדר וסיפר לי על מלאני קליין". כך הפך ויניקוט למודרך שלה, והיה לדבריו "המום ממה שהיא כבר ידעה" בגילוי-לב הודה ש"בן לילה הפכתי מחלוץ לתלמיד של מורה חלוצה". בקורס נעמוד על ההשפעות הקלייניאניות על חשיבתו התיאורטית, כמו גם על ההתפתחות במקביל של ניצני חשיבתו הייחודית. ננסה לאתר בתיאורי המקרים שורשים קלייניאנים, ונשווה בין שתי הגישות ביחס למושגים מרכזיים דוגמת משחק, יצירתיות, אגרסיה ומקום הפרשנות. מתוך מכתבים וחומר ביוגרפי נתוודע למערכת היחסים האישית המורכבת בין שניהם.